מאת עו"ד דוד ברלינר וד"ר יואב מזא"ה
פורסם בכתב העת, השילוח, גיליון יוני 2020
לקריאת המאמר לחץ כאן
בעיית סרבנות הגט נתפסת כאחת הבעיות החברתיות החמורות ביותר במדינת ישראל, והשיח הציבורי אודותיה מתבסס על מספר הנחות: (1) מדובר בבעיה רחבת היקף שנפגעות ממנה עשרות אלפי נשים; (2) בית הדין הרבני אדיש למצוקתן של מסורבות הגט; (3) סרבנות גט משמשת מנוף ל"סחטנות גט", כלומר לכפיית ויתורים כלכליים ומשפחתיים בסוגיות הנלוות לגירושין כדוגמת חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת.
המחקר העלה כי למעשה ישנם "רק" בין כמה עשרות לכמה מאות סרבני וסרבניות גט, ושמרבית המסורבים הם בכלל גברים. בנוסף מצא המחקר כי האמצעים שננקטים לצורך התמודדות עם התופעה הינם חסרי תקדים ביחס להתמודדות המערכת המשפטית עם תופעות אזרחיות אחרות. כמו כן נמצא שמערכת המשפט הצליחה לאורך השנים להפחית ולמוסס את האפשרות של סרבנים וסרבניות "לסחוט גט".